פרודוקטיביות חוצת תרבויות: המדריך הגלובלי להשגת תוצאות

בעולמנו הגלובלי המחובר-יתר, החיפוש אחר פרודוקטיביות אישית הפך לשאיפה אוניברסלית. אנו מורידים את האפליקציות החדשות ביותר, עוקבים אחר גורואים ידועים, ומיישמים מערכות מורכבות כמו 'Getting Things Done' (GTD) או טכניקת פומודורו, כל זאת במרדף אחר יעילות שיא. אבל מה קורה כאשר השיטות המוכחות הללו נכשלות? מה אם הסוד למימוש הפרודוקטיביות שלכם אינו טמון באפליקציה חדשה, אלא בפרספקטיבה חדשה?

האמת הלא-מדוברת היא שרוב עצות הפרודוקטיביות הפופולריות נולדו מהקשר תרבותי ספציפי—בעיקר מערבי, אינדיבידואליסטי ובעל חשיבה ליניארית. כאשר מיישמים אותן בסביבה תרבותית שונה, עצות אלו לא רק שלא מתורגמות היטב; הן עלולות ליצור בלבול, תסכול ואף לפגוע במערכות יחסים מקצועיות. הרעיון של מערכת פרודוקטיביות 'אחת שמתאימה לכולם' הוא מיתוס. שליטה אמיתית טמונה בהבנת המרקם התרבותי שמגדיר מה המשמעות של להיות 'פרודוקטיבי' בחלקים שונים של העולם.

מדריך מקיף זה מיועד לאיש המקצוע הגלובלי—מנהל הפרויקטים בסינגפור שמשתף פעולה עם צוות בברזיל, מפתחת התוכנה בהודו שעובדת עבור חברה גרמנית, מנהלת השיווק בדובאי שמתקשרת עם לקוחות בארצות הברית. אנו נפרק את הממדים התרבותיים שמעצבים את גישתנו לעבודה, לזמן ולתקשורת, ונספק לכם מסגרת מעשית לבניית מערכת פרודוקטיביות גמישה ובעלת אינטליגנציה תרבותית, שעובדת לא רק עבורכם, אלא עבור כל מי שאתם עובדים איתו.

מדוע עצות פרודוקטיביות 'סטנדרטיות' נכשלות בקנה מידה עולמי

דמיינו שאתם מנהלים פרויקט עם חברי צוות מיפן, גרמניה ומקסיקו. אתם שולחים אימייל ישיר מאוד המפרט משימות, מועדים ואחריות אישית, מהלך פרודוקטיבי קלאסי בהקשרים מערביים רבים. העמית הגרמני ככל הנראה יעריך את הבהירות וייגש לעבודה מיד. העמית המקסיקני עשוי להרגיש שהאימייל קר ולא אישי, ותוהה מדוע לא שאלתם קודם על סוף השבוע שלו כדי לבנות קרבה. העמית היפני עשוי להיות מודאג מהקצאת המשימות האישיות באופן פומבי, מתוך חשש שזה עלול לגרום ל'איבוד פנים' אם מישהו יתקשה, וייתכן שימתין לפגישה קבוצתית כדי לגבש קונצנזוס לפני שימשיך.

תרחיש פשוט זה ממחיש נקודה קריטית: פרודוקטיביות אינה מדע אובייקטיבי; היא הבניה תרבותית. עצם ההגדרה של מה מהווה 'עבודה', 'יעילות' ו'תוצאות' טבועה עמוק בנורמות תרבותיות. הנה הסיבות לכך שעצות סטנדרטיות לעיתים קרובות מחטיאות את המטרה:

• היא מניחה הגדרה אוניברסלית של זמן: מערכות רבות נותנות עדיפות לתפיסת זמן ליניארית ומונוכרונית, שבה דייקנות וביצוע משימות סדרתי הם בעלי חשיבות עליונה. גישה זו מתנגשת עם תרבויות פוליכרוניות שבהן הזמן גמיש ומערכות יחסים יכולות לקבל קדימות על פני לוחות זמנים נוקשים.
• היא נותנת עדיפות למשימות על פני מערכות יחסים: מנטליות 'לאכול את הצפרדע'—להתמודד עם המשימה השנואה ביותר שלכם קודם כל—היא משימתית במהותה. בתרבויות רבות המבוססות על מערכות יחסים, ה'משימה' החשובה ביותר של הבוקר עשויה להיות שתיית קפה עם עמית כדי לבנות את האמון הדרוש לשיתוף פעולה.
• היא מעדיפה תקשורת ישירה: רשימות תיוג, משוב ישיר והוראות מפורשות הם אבני היסוד של מערכות פרודוקטיביות רבות. גישה זו יכולה להיתפס כבוטה או אפילו גסה בתרבויות בעלות הקשר גבוה, הנשענות על ניואנסים, רמזים לא מילוליים ותקשורת עקיפה.
• היא דוגלת באינדיבידואליזם: הדגש על פרודוקטיביות 'אישית' ומדדים אישיים עלול להתנגש עם תרבויות קולקטיביסטיות, שבהן הרמוניה קבוצתית, בניית קונצנזוס והצלחת הצוות מוערכים הרבה יותר מהישגים אישיים.

כדי להפוך לאיש מקצוע גלובלי יעיל באמת, עליכם להפוך תחילה לבלשים תרבותיים, וללמוד לפענח את הכללים הנסתרים השולטים בפרודוקטיביות בסביבות שונות.

ממדי התרבות המרכזיים של פרודוקטיביות

כדי לנווט בעולם העבודה הגלובלי המורכב, אנו יכולים להשתמש במסגרות תרבותיות מבוססות כעדשה. אלו אינן קופסאות נוקשות להכניס אליהן אנשים, אלא רצפים שעוזרים לנו להבין נטיות והעדפות. בואו נבחן את הממדים המרכזיים המשפיעים ישירות על אופן ביצוע העבודה.

1. תפיסת זמן: מונוכרונית מול פוליכרונית

האופן שבו אנו תופסים ומנהלים זמן הוא אולי ההיבט הבסיסי ביותר של פרודוקטיביות. האנתרופולוג אדוארד ט. הול היה חלוץ המושגים של זמן מונוכרוני ופוליכרוני.

תרבויות מונוכרוניות (זמן ליניארי)

• מאפיינים: הזמן נתפס כמשאב סופי שמחולק, מתוזמן ומנוהל. עושים דבר אחד בכל פעם, הריכוז במשימה הוא עליון, ודייקנות היא סימן לכבוד ומקצועיות. הפרעות הן מטרד.
• נפוץ ב: גרמניה, שוויץ, ארצות הברית, קנדה, בריטניה, סקנדינביה.
• פרודוקטיביות נראית כך: תוכניות פרויקט מפורטות עם מועדים קשיחים, לוחות זמנים בחלוקה לבלוקים, אג'נדה לכל פגישה, והתמקדות בסיום משימה אחת לפני התחלת אחרת. היעילות נמדדת במידת העמידה בלוח הזמנים.

תרבויות פוליכרוניות (זמן גמיש)

• מאפיינים: הזמן הוא גמיש וזורם. אנשים נמצאים במרכז הכל, ומערכות יחסים מכתיבות לעיתים קרובות כיצד הזמן ינוצל. טיפול במספר משימות והפרעות בו-זמנית הוא מיומנות מוערכת. לוחות זמנים נתפסים כמדריך, לא כחוק.
• נפוץ ב: אמריקה הלטינית (למשל, מקסיקו, ברזיל), המזרח התיכון (למשל, ערב הסעודית, מצרים), אפריקה שמדרום לסהרה, חלקים מדרום אירופה (למשל, איטליה, ספרד).
• פרודוקטיביות נראית כך: ג'אגלינג בין מספר פרויקטים בו-זמנית, מתן עדיפות לבקשה מעמית חשוב על פני משימה מתוזמנת, קיום פגישות שעוסקות יותר בדיון ובניית יחסים מאשר בהיצמדות לאג'נדה. היעילות נמדדת ביכולת להסתגל ולשמור על מערכות יחסים חזקות.

תובנות מעשיות לצוותים גלובליים:

• אם אתם מונוכרוניים ועובדים עם עמיתים פוליכרוניים: שחררו את ההיצמדות שלכם ללוח זמנים נוקשה. בנו זמן חיץ בתוכניות הפרויקט שלכם. הבינו שפגישה שמתחילה באיחור של 10 דקות אינה סימן לחוסר כבוד. התמקדו בבניית מערכת היחסים; המשימות יגיעו בעקבותיה. כשאתם קובעים מועדים, הסבירו את ה'למה' שמאחוריהם (למשל, "אנחנו צריכים את זה עד יום שישי כי המצגת של הלקוח ביום שני").
• אם אתם פוליכרוניים ועובדים עם עמיתים מונוכרוניים: עשו מאמץ נוסף להגיע בזמן לפגישות. ספקו עדכונים ברורים על התקדמותכם ביחס ללוח הזמנים. אם אתם עומדים לפספס מועד אחרון, הודיעו על כך מוקדם ככל האפשר עם סיבה ותאריך יעד חדש. הימנעו מלהפריע להם שלא לצורך; קבעו שיחה קצרה במקום זאת.

2. סגנונות תקשורת: הקשר נמוך מול הקשר גבוה

מימד זה, גם הוא של אדוארד ט. הול, מתאר באיזו מידה של מפורשות אנשים מתקשרים.

תרבויות בעלות הקשר נמוך (תקשורת ישירה)

• מאפיינים: התקשורת מדויקת, מפורשת וישירה. המסר כלול כמעט כולו במילים הנאמרות. חזרה וסיכום למען הבהירות מתקבלים בברכה. כנות וישירות מוערכות יותר מאשר נימוס המטשטש את המסר.
• נפוץ ב: הולנד, גרמניה, אוסטרליה, ארצות הברית, קנדה.
• פרודוקטיביות נראית כך: הוראות ברורות בכתב. משוב ישיר ופתוח. אמירת "לא" היא ישירה. פגישות נועדו לקבלת החלטות והקצאת פעולות. המטרה היא למנוע עמימות.

תרבויות בעלות הקשר גבוה (תקשורת עקיפה)

• מאפיינים: התקשורת רבת ניואנסים, רב-שכבתית ועקיפה. המסר מועבר דרך ההקשר, רמזים לא-מילוליים והבנה משותפת. שימור ההרמוניה ו'שמירה על הפנים' (הימנעות ממבוכה עבור עצמך ועבור אחרים) הוא קריטי. "כן" לא תמיד אומר הסכמה; זה יכול להיות "אני שומע אותך."
• נפוץ ב: יפן, סין, קוריאה, אינדונזיה, ערב הסעודית, ברזיל.
• פרודוקטיביות נראית כך: קריאה בין השורות של אימייל. הבנה שמשוב עשוי להינתן בעדינות רבה או בדרך עקיפה. החלטות עשויות להתקבל לפני פגישה, והפגישה עצמה נועדה לתת תוקף רשמי לקונצנזוס. אי-הסכמה מובעת בעדינות כדי למנוע עימות.

תובנות מעשיות לצוותים גלובליים:

• כאשר מתקשרים עם עמיתים מתרבות בעלת הקשר גבוה: השקיעו זמן בבניית מערכות יחסים. נסחו משוב באופן דיפלומטי, אולי התחילו עם נקודות חיוביות והשתמשו בביטויים מרככים (למשל, "אולי נוכל לשקול..."). שימו לב לרמזים לא-מילוליים בשיחות וידאו. כאשר אתם זקוקים להתחייבות ברורה, שאלו שאלות פתוחות כמו "מהם לדעתך הצעדים הבאים?" במקום "האם אתה מסכים?".
• כאשר מתקשרים עם עמיתים מתרבות בעלת הקשר נמוך: היו ברורים ומפורשים ככל האפשר. אל תיפגעו מישירות; אין כוונה שהיא תהיה גסה. כתבו החלטות מפתח ופריטי פעולה כדי להבטיח תיאום. אם אינכם מסכימים, הביעו את עמדתכם בבירור וספקו סיבה הגיונית.

3. היררכיה וריחוק כוח (Power Distance)

מושג שטבע חירט הופשטדה, ריחוק כוח מתייחס למידה שבה חברים פחות חזקים בארגון מקבלים ומצפים שהכוח יחולק באופן לא שווה.

תרבויות בעלות ריחוק כוח נמוך (שוויוניות)

• מאפיינים: ההיררכיות שטוחות. מנהלים נתפסים כמאמנים או כמנחים ונגישים בקלות. מעובדים מצופה לגלות יוזמה ולאתגר רעיונות, ללא קשר לתפקידם. תארים נועדו לנוחות, לא למעמד.
• נפוץ ב: דנמרק, שוודיה, נורווגיה, ישראל, אוסטריה, ניו זילנד.
• פרודוקטיביות נראית כך: פתרון בעיות באופן יזום מבלי לחכות לאישור. דיון פתוח ברעיונות עם ממונה. חבר צוות זוטר מרגיש בנוח לפנות למנכ"ל עם רעיון. קבלת החלטות מהירה ומבוזרת.

תרבויות בעלות ריחוק כוח גבוה (היררכיות)

• מאפיינים: ההיררכיות גבוהות ונוקשות. יש כבוד עמוק לסמכות ולגיל. ממנהלים מצופה לתת הנחיות ברורות, ועובדים בדרך כלל לא מאתגרים אותם בפומבי. החלטות מתקבלות באופן ריכוזי בצמרת.
• נפוץ ב: מלזיה, פיליפינים, מקסיקו, הודו, סין, צרפת.
• פרודוקטיביות נראית כך: ביצוע הוראות מהממונים בקפדנות. חיפוש אישור לפני נקיטת פעולה. תקשורת דרך הערוצים הנכונים (לא מדלגים על דרגות בהיררכיה). מתן קדימות לאדם הבכיר ביותר בפגישה.

תובנות מעשיות לצוותים גלובליים:

• בסביבה בעלת ריחוק כוח גבוה: הראו כבוד לתארים ולוותק. כאשר אתם מציגים רעיונות, הקפידו למסגר אותם כהצעות לעיונו של הממונה. אל תסתרו את הבוס שלכם בפומבי. הבינו שהיעדר שאלות בסביבה קבוצתית אינו אומר שכולם מסכימים; ייתכן שהם אינם מרגישים בנוח לדבר. בצעו מעקב בארבע עיניים.
• בסביבה בעלת ריחוק כוח נמוך: היו מוכנים להשמיע את דעתכם ולתרום רעיונות, גם אם אתם האדם הזוטר ביותר. אל תהיו רשמיים מדי עם הממונים. גלו יוזמה והדגימו את יכולתכם לעבוד באופן אוטונומי. השתמשו בשמות פרטיים אלא אם כן נאמר לכם אחרת.

4. אינדיבידואליזם מול קולקטיביזם

מימד זה משווה את מידת השתלבותם של אנשים בקבוצות. הוא עוסק בשאלה אם הזהות מוגדרת על ידי ה"אני" או ה"אנחנו".

תרבויות אינדיבידואליסטיות

• מאפיינים: התמקדות בהישגים אישיים, אוטונומיה וזכויות הפרט. מאנשים מצופה לדאוג לעצמם ולמשפחתם הקרובה. הצלחה מקצועית נמדדת על פי ביצועים והכרה אישיים.
• נפוץ ב: ארצות הברית, אוסטרליה, בריטניה, קנדה, הולנד.
• פרודוקטיביות נראית כך: הערכות ביצועים ובונוסים אישיים. הכרה פומבית במצטיינים ("עובד החודש"). אנשים שמתגאים בתרומתם האישית. בעלות על משימות היא ברורה ואישית.

תרבויות קולקטיביסטיות

• מאפיינים: התמקדות בלכידות קבוצתית, נאמנות והרמוניה. הזהות מוגדרת על ידי השתייכות לקבוצה (משפחה, חברה, אומה). הצלחת הקבוצה חשובה יותר מתהילה אישית. החלטות מתקבלות לעיתים קרובות מתוך מחשבה על טובת הקבוצה.
• נפוץ ב: רוב אסיה (למשל, סין, קוריאה, אינדונזיה), אמריקה הלטינית (למשל, גואטמלה, אקוודור), ואפריקה.
• פרודוקטיביות נראית כך: יעדים ותגמולים מבוססי-צוות. הימנעות מהצבעה פומבית על יחידים (בין אם לשבח או לביקורת) כדי לשמור על איזון קבוצתי. החלטות מתקבלות בקונצנזוס. אנשים עוזרים ברצון לעמיתים כדי להבטיח שהצוות יצליח.

תובנות מעשיות לצוותים גלובליים:

• כאשר עובדים עם עמיתים קולקטיביסטיים: השתמשו ב"אנחנו" במקום "אני" כשאתם דנים בפרויקטים של הצוות. חלקו שבחים לצוות כולו במקום להצביע על אדם אחד. הקדישו זמן לפעילויות גיבוש צוות. כשאתם נותנים משוב, עשו זאת בפרטיות כדי למנוע 'איבוד פנים'.
• כאשר עובדים עם עמיתים אינדיבידואליסטיים: הכירו בתרומתם האישית. היו ברורים לגבי תפקידים ואחריות אישיים. צפו מהם להיות יוזמים שמעריכים אוטונומיה. מסגרו יעדים במונחים של צמיחה והישגים אישיים וכן הצלחת הצוות.

בניית מערכת הפרודוקטיביות הגלובלית שלכם: מסגרת מעשית

הבנת הממדים התרבותיים הללו היא הצעד הראשון. הצעד הבא הוא לתרגם הבנה זו למערכת פרודוקטיביות מעשית וגמישה. לא מדובר בנטישת הכלים או השיטות האהובות עליכם, אלא בהתאמתם באמצעות אינטליגנציה תרבותית.

שלב 1: טפחו את האינטליגנציה התרבותית שלכם (CQ)

אינטליגנציה תרבותית (CQ) היא היכולת שלכם להתייחס ולעבוד ביעילות בין תרבויות. זוהי המיומנות הקריטית ביותר לפרודוקטיביות גלובלית. היא מורכבת מארבעה חלקים:

• הנעת CQ (מוטיבציה): העניין והביטחון שלכם לתפקד ביעילות בסביבות מגוונות תרבותית. פעולה: היו סקרנים. חפשו באופן פעיל הזדמנויות לאינטראקציה עם עמיתים מרקעים שונים.
• ידע CQ (קוגניציה): הידע שלכם על האופן שבו תרבויות דומות ושונות. פעולה: הכינו שיעורי בית. לפני פרויקט, קראו על כללי ההתנהגות העסקיים והערכים התרבותיים של מדינות עמיתיכם.
• אסטרטגיית CQ (מטא-קוגניציה): האופן שבו אתם מבינים חוויות מגוונות תרבותית. מדובר בתכנון, בבדיקת ההנחות שלכם ובהתאמת המפות המנטליות שלכם. פעולה: לפני פגישה, שאלו את עצמכם: "אילו הנחות תרבותיות אני עשוי להניח? כיצד אוכל למסגר את המסר שלי בצורה הטובה ביותר עבור הקהל הזה?"
• פעולת CQ (התנהגות): היכולת שלכם להתאים את התנהגותכם המילולית והלא-מילולית כדי שתתאים לתרבות אחרת. פעולה: כאן אתם מיישמים את מה שלמדתם—התאמת ישירות התקשורת שלכם, גישתכם לזמן וסגנון האינטראקציה שלכם.

שלב 2: התאימו, אל תזנחו, את כלי הפרודוקטיביות שלכם

כלי הפרודוקטיביות האהובים עליכם (כמו Asana, Trello, Jira, או Slack) הם פלטפורמות ניטרליות מבחינה תרבותית. מה שחשוב הוא איך אתם משתמשים בהם. צרו 'אמנת צוות' או מסמך 'דרכי עבודה' בתחילת כל פרויקט גלובלי כדי להגדיר במפורש את הפרוטוקולים שלכם.

• עבור כלי ניהול פרויקטים (Asana, Trello):
  • בצוות מעורב, אל תקצו רק משימה. השתמשו בשדה התיאור כדי לספק הקשר עשיר. הסבירו מדוע המשימה חשובה (פונה הן לאנשים משימתיים והן לאנשים מוכווני-יחסים).
  • בצוות בעל הקשר גבוה ופוליכרוני, לוח Trello עשוי לשמש כמדריך כללי. יש לתמוך בו בפגישות צ'ק-אין קבועות כדי לדון בהתקדמות ולהתאים סדרי עדיפויות באופן גמיש וממוקד-יחסים.
  • בצוות בעל הקשר נמוך ומונוכרוני, אותו לוח יכול לשמש כמקור אמת נוקשה עם מועדים קשיחים והקצאות אישיות ברורות.
• עבור כלי תקשורת (Slack, Teams):
  • קבעו כללים ברורים. לדוגמה: "השתמשו בערוץ הראשי להודעות כלליות. למשוב ישיר לאדם מסוים, השתמשו בהודעה פרטית" (מכבד הרמוניה קולקטיביסטית).
  • צרו ערוץ שאינו קשור לעבודה לשיתוף תמונות ועדכונים אישיים. זה חיוני לבניית קרבה בתרבויות מוכוונות-יחסים.
  • היו מודעים לאזורי זמן. הימנעו מלתייג את כל הצוות (@) מחוץ לחלון זמן סביר עבור כולם. עודדו תקשורת א-סינכרונית.

שלב 3: שלטו בהחלפת קודים תלוית-הקשר (Code-Switching)

החלפת קודים היא הפרקטיקה של מעבר בין שפות או ניבים. בהקשר עסקי, זה אומר להתאים את ההתנהגות וסגנון התקשורת שלכם לקהל היעד. לא מדובר בחוסר אותנטיות; מדובר ביעילות.

• פגישה עם מהנדסים גרמנים? גשו ישר לעניין. הכינו את הנתונים שלכם מראש. צפו לדיון ישיר וחזק על יתרונות הצעתכם.
• מתחילים פרויקט עם שותפים ברזילאים? תכננו שהחלק הראשון של הפגישה יוקדש להיכרות. הראו עניין אמיתי בהם כאנשים. העסקים ינבעו ממערכת היחסים.
• מנהלים משא ומתן עם משלחת יפנית? שימו לב היטב למה שלא נאמר. הציגו את הצעותיכם כנקודת פתיחה לדיון, לא כהצעה סופית. הבינו שהחלטות יתקבלו ככל הנראה על ידי הקבוצה מאחורי הקלעים, לא בחדר.

שלב 4: הגדירו מחדש 'פרודוקטיביות' לכל הקשר

הצעד האולטימטיבי הוא לוותר על הגדרה יחידה ונוקשה של פרודוקטיביות. במקום למדוד רק 'משימות שהושלמו ביום', הרחיבו את מדדי הביצוע המרכזיים (KPIs) שלכם כך שיתאימו להקשר הגלובלי.

לוח המחוונים החדש של הפרודוקטיביות שלכם עשוי לכלול:

• בהירות התיאום: האם לכל אחד בצוות, מכל תרבות, יש את אותה הבנה של מטרותינו?
• חוזק מערכות היחסים: כמה חזקים האמון והקרבה בתוך הצוות? האם התקשורת זורמת בצורה חלקה?
• ביטחון פסיכולוגי: האם חברי צוות מתרבויות בעלות הקשר גבוה והיררכיות מרגישים בטוחים מספיק להביע חששות או לשאול שאלות?
• יכולת הסתגלות: באיזו מהירות ויעילות הצוות שלנו מגיב לשינויים בלתי צפויים (מיומנות מפתח בסביבות פוליכרוניות)?
• מומנטום הפרויקט: האם הפרויקט מתקדם לעבר מטרתו הסופית, גם אם הדרך אינה קו ישר?

סיכום: המצליחן בעל האינטליגנציה התרבותית

שליטה בפרודוקטיביות אישית בין תרבויות היא אחד האתגרים המשמעותיים ביותר—וההזדמנויות הגדולות ביותר—עבור איש המקצוע המודרני. היא דורשת חריגה מהטקטיקות הפשוטות של ניהול זמן ורשימות משימות, אל תוך התחום המורכב והמרתק של אינטראקציה אנושית.

האנשים הפרודוקטיביים ביותר בעולם גלובלי אינם אלה עם האפליקציות המתוחכמות ביותר או לוחות השנה הצבעוניים ביותר. הם הבלשים התרבותיים, המתקשרים האמפתיים והמסתגלים הגמישים. הם מבינים שפרודוקטיביות אינה עניין של לכפות על כולם את המערכת שלהם; היא עוסקת ביצירה משותפת של מערכת המכבדת פרספקטיבות שונות על זמן, תקשורת, מערכות יחסים והצלחה.

המסע שלכם מתחיל לא בהורדה, אלא בהחלטה: להתבונן, להקשיב, לשאול שאלות, ולהישאר סקרנים בלי סוף. על ידי אימוץ אינטליגנציה תרבותית כליבת אסטרטגיית הפרודוקטיביות שלכם, לא רק שתספיקו יותר—תבנו צוותים חזקים, עמידים וחדשניים יותר, המסוגלים לשגשג בכל פינה בעולם.